פתרון לקידוד פורמט ProRes על מערכות ווינדוז

מערכות פוסט מבוססות מאק נהפכו לאפילו פחות נחוצות. אם עד עכשיו היתה סיבה להחזיק מאק בסטודיו רק כדי לקודד קבצי Apple ProRes אז עכשיו גם המשימה ה(עד עכשיו אקסקלוסיבית) הזו גם נלקחה מהם.

הכירו את תוכנת AnotherGUI. אמנם האתר שלה נראה שעוצב בשנות השמונים, וגם התוכנה עצמה לא בולטת בממשק מרהיב, אבל היא עושה את העבודה. בגדול, התוכנה יודעת לעשות כל מה שFFmpeg (או האחות היותר מקצועית שלה FFmbc) יודעת לעשות.
למי שלא מכיר, FFmpeg זה רכיב תוכנה שנמצא בהרבה תוכנות המרת וניגון הקבצים המוכרות והגדולות, כמו VLC, Rhozet, Sorenson ועוד. זו ספרייה שמכילה דקודרים ואנקודרים (codecs) שיודעים לנגן ולקודד את רוב פורמטי הוידאו הנפוצים פחות או יותר, כולל את אלו שנמצאים בשוק הפוסט המקצועי - ProRes ו DNxHD. עד כאן, יתרונות התוכנה ברורים. אבל, יש לה כמה חסרונות. הראשון והבולט מכולם הוא שאין לה GUI (ממשק משתמש) העבודה עם התוכנה היא מתוך שורת פקודה (cmd, console). עוד חסרון הוא חוסר היציבות שלה. אמנם בגרסאות ישנות היא תעבוד בסדר, אבל כדי לעבוד עם הפורמטים החדשים צריך להוריד גרסאות בטא ואפילו אלפא, שבהן חוסר היציבות מאד מורגש. יחד עם FFmpeg נמצאים GStreamer, FFDshow, AVISynth, MEncoder ועוד, כספריות אודיו/וידאו שעליהם מבוססות תוכנות המרה שונות. בדרך כלל תוכנות ההמרה משתמשות בכמה ספריות במקביל, כל אחת לביצוע קידודים שונים על מערכות הפעלה שונות.
כאן נכנסת AnotherGUI לתמונה. התוכנה הזו מספקת את הממשק החסר של FFmpeg. ההבדל בין AnotherGUI לבין תוכנות ההמרה האחרות שמשתמשות בFFmpeg, הוא שלזו יש פריסטים (presets) לפורמטים מוכרים בשוק הפוסט והיא מוכוונת מערכות עריכה. לדוגמא, פרופיל ProRes נמצא בתוך משפחת קידודי FinalCut. תחת משפחת Avid נמצאים כל טעמי DNxHD.
עוד אנקדוטה מעניינת על ProRes היא שהשמועות בתעשיית התוכנה אומרות שאפל היא חברה נוראית לעבוד מולה. לחברות התוכנה נראה שאפל עושה הכל כדי למסור את רכיבי התוכנה באיחור וגם אז, זו משימה מאד מורכבת לעבוד איתם. האנשים שמאחורי FFmpeg, כולם מתנדבים שתורמים מזמנם החופשי לפרוייקט בקוד פתוח הזה, מצאו דרך לקודד לProRes למרות אפל ולא בעזרתה.
FFmbc הוא פרוייקט עצמאי לFFmpeg ותומך בכמה פורמטים נוספים מתחום הברודקאסט. FFmbc תומכת בפורמטים של שרתי שידור, מצלמות מקצועיות ופורמטים של סטרימינג מקצועי. וכן, גם היא מופצת בחינם. לסיכום. AnotherGUI היא תוכנה אטרקטיבית במיוחד בשוק הפוסט ולדעתי האישית, עוד מסמר בארון של מחשבי מאק בשוק הפוסט.
כלי זה, יחד עם כלים כמו MPEG StremClip, Handbreak ועוד, כולם חינמים ובקוד פתוח, עוזרים להפוך את המקצוע לנגיש וזמין יותר לכל.

DCP עשה זאת בעצמך

בפוסט הזה אנסה להסביר על התהליך של ייצור חבילות לקולנוע דיגיטאלי בעזרת תוכנות חינמיות. התהליך דורש ידע מקדים בהליכי עבודה של פוסט פרודאקשן, סטנדרטים ופורמטים שונים.

קודם כל נסביר מהי חבילת קולנוע דיגיטאלי. DCP, או Digital Cinema Package זוהי תיקייה המכילה בתוכה קבצי וידאו, אודיו ומטה דאטא, ששרתי קולנוע, כאלו הנמצאים בבתי קולנוע דיגיטאלים יודעים לקרוא ולהציג.

DCP תקני מורכב מרצף (sequence) של קבצי JPEG200 עטופים ב MXF, קבצי האודיו הם WAV שגם כן עטופים ב MXF, בנוסף אליהם קובץ רשימת ניגון בפורמט XML, קובץ רשימת קבצים בפורמט XML וקובץ המזהה את הכונן שמאחסן את הקבצים.

השלב הראשון והחשוב מכולם ביצירת DCP הוא זיהוי ואפיון חומרי הגלם שאיתם נתחיל את התהליך. השלבים שיבואו אחרי הם ידועים מראש (פחות או יותר) וכמעט שלא משתנים מפרוייקט לפרוייקט. הקובץ ההתחלתי יכול להיות קובץ וידאו כלשהו (QuickTime, AVI...) עם תמונה וסאונד ביחד או בנפרד, הוא יכול להיות רצף של קבצי תמונה עם סאונד בנפרד, הוא יכול להיות קלטת HD או SD או בכל מדיום אחר. הכרחי לדעת בתחילת התהליך את מאפייני חומרי הגלם כדי שנוכל להשתמש בפרמטרים אלו בהמשך הדרך.

בגדול, התהליך הוא כזה:

- זיהוי מאפייני חומרי הגלם - גאמוט, פלטת צבעים, גודל, פרופוציה ופריימים לשנייה.

- המרת הוידאו לרצף של קבצי TIFF, המרת הקול לקבצי WAV.

- המרת הTIFFים לרצף של JPEG2000, התאמת הצבעוניות, עיטוף החומרים בMXF,

- ייצור DCP

- העתקה לדיסק נייד

- בדיקה

במדריך זה נשתמש בתוכנה החינמית OpenDCP, למיטב ידיעתי זו התוכנה היחידה שמוצעת בחינם, ויש בה יכולות שלא נמצאות בכל התוכנות המסחריות. מה שאין בתוכנה זה האפשרות להצפין את הDCP. ההצפנה היא קריטית לסרטים מסחריים ולאולפנים הגדולים. לסרטים עצמאיים אין לה כמעט אף פעם חשיבות.

שלב 1 - זיהוי חמרי הגלם.

אנחנו חייבים לדעת את מאפייני פלטת הצבעים והגאמוט (סוג של מנעד) של חומרי הוידאו הקיימים, בכדי שנוכל לשנות אותם בצורה מדוייקת לאלו של הDCP. רוב מצלמות ומערכות העריכה המודרניות יודעות לעבוד גם בHD. פלטת הצבע או הגאמוט של HD נקראת REC709. אם ידוע לנו שלאורך כל תהליף הפוסט (דגימה, עריכה, אנימציה, אפקטים...) עבדנו ב REC709 אז אנחנו בסדר. אם אנחנו לא בטוחים מה יש לנו ביד, יש כמה דרכים לנסות לברר. חלקן טכניות ומדידות, וחלקן ע"י תשאול המעורבים בהפקת הסרט. לצורך ההסבר כאן נניח שאנחנו בתסריט הנפוץ ביותר - REC709.

שלב 2 - המרה לTIFF

בשלב זה צריך לשים לב לכמה דברים, העיקריים הם מספר הפריימים לשנייה (FPS) וגודל הפרים. הסטנדארט של קולנוע דיגיטאלי הוא 24 FPS וגודל פריים של 2K. בשרתי קולנוע מסויימים אפשר לנגן גם סטנדרטים אחרים (24-60 פריימים לשנייה, 4K, HD ועוד) אבל אנחנו נלך על התסריט הנפוץ יותר של 2K@24FPS. ניתן לעשות את שלושת ההמרות - המרה ל TIFF, שינוי פריימים לשנייה והתאמת גודל הפריים, בהליך אחד. ניתן לפצל כל שלב בהמרה לכלי יעודי. בשוק קיימות המון תוכנות להמרת קבצים. אחת התוכנות הטובות יותר היא MPEG StremClip החינמית. אפשרות נוספת היא לבצע את ההמרה ישירות בתוכנת העריכה/אפקטים.

שלב 3 - המרה ל JPEG2000, שינוי פלטת הצבע ל XYZ ואריזת החבילה.

השלב הזה מתואר במדריכי התוכנה ובפורומים של OpenDCP. בהנחה וכל השלבים הקודמים נעשו בתשומת לב וצלחו, השלב של יצירת החבילה עצמה הוא די פשוט. מומלץ לעבוד עם הגדרות ברירת המחדל של התוכנה. לרוב הם יעבדו.

יש בתוכנה אפשרות להוסיף ערוצי תרגום והיא אפילו מאפשרת סגירה של סרטים סטראוסקופים. יש בתוכנה עוד מספר פונקציות מתקדמות, אבל לא נדון בהם כעת.

שלב 4 - העתקת הסרט לכונן

בסוף הליך יצירת החבילה הדיגיטאלית נקבל בעצם תיקייה המכילה את כל חלקי החבילה. שרתי הקולנוע מצפים לקבל דיסק שבו נמצאת תיקייה אחת בלבד בראש (Top level) הדיסק. בנוסף, מכיוון שרוב השרתים מבוססים לינוקס, הם ייצפו שמערכת הקבצים (File System) של הדיסק תהיה בפורמט EXT3. אין דרך קלה לפרמט ולכתוב את הFS הזה בווינדוז. הדרך הכי פשוטה היא להתקין לינוקס, אובונטו החינמית למשל, ולצלול לתוך ההגדרות.

שלב 5 - בדיקה

הדרך היחידה לבדוק תקינות של חבילה דיגיטאלית, היא באולם קולנוע. רק שרת קולנוע מקצועי שמחובר למקרן קולנוע מקצועי יתנו אינדיקציה לתקינות של DCP. יש תוכנות שמנגנות DCP של מחשב (1, 2), אבל הן לא מבטיחות בצורה מלאה את תקינות החבילה. פלטת הצבעים XYZ היא בעלת טווח דינאמי גדול מזה של כל סטנדרט וידאו, היא כל כך רחבה עד כדי שמסך מחשב או מוניטור וידאו "רגיל" לא מסוגלים להציג אותה בצורה נכונה.

סיכום

קולנוע דיגיטאלי הוא עסק לא פשוט. לא דיברנו בפוסט הזה על ניהול צבע, אמצאי אחסון מהיר, מוניטורים, עבודה עם קבצי מצלמה שונים ומשונים ועוד. ובכל זאת, יש לקולנוען הביתי והפחות ביתי מספר אפשרויות להפיץ סרטים לפסטיבלים וסינמטקים באיכות מדהימה, תאימות מקסימלית ובזול.

ניתן לפנות אלי במייל לייעוץ ופירוט מעמיק יותר של הליכי עבודה פחות שגרתיים.

I'm Coming to Israel | Conferences

I'm Coming to Israel | Conferences:
I'll be presenting in Israel May 22–24, 2012. I'm looking forward to the event and getting to meet new people.

More...

שידורי וידאו – הדור הבא | כמה מילים, ברשותכם

שידורי וידאו – הדור הבא | כמה מילים, ברשותכם

הנה עובדה מצערת: בישראל של שנת 2012 לשדר וידאו זה עסק מאוד יקר. זה זול כשיש לך תוכן שאתה רוצה לשדר לכמה עשרות אנשים סימולטנית, אבל כשאתה רוצה לשדר לאלפי אנשים סימולטנית, אז תצטרך להכין סכום רציני

עוד...

רשימה של כרטיסים של AJA שכרגע עובדים עם MC6

נראה שכל הכרטיסים של AJA כרגע עובדים עם MC6 על פיסי ומק, חוץ מioXT.

בלינק המצורף נמצאים כל הדרייברים להורדה.

אז עכשיו אביד יודע לעבוד בדגימה של 4:4:4 (RGB מלא) אבל עדיין לא מסוגל להוציא רזלוצייה גבוהה יותר מHD. הכרטיסים של AJA (ובלקמג'יק ובלופיש) יודעים להוציא 2K ו4K ב4:4:4

כדי לכבוש את עולם הקולנוע, ולהשוות פיצ'רים של פרמייר ואפילו פיינל קאט היישן, אביד יצטרכו להעלות את הרזולוציה ולאפשר לעבוד ולסיים - לעשות מאסטרינג, לפחות ב2K וב4:4:4.

איך להוציא את המקסימום מאלקסה

אם צילמתם באלקסה ולא בLogC אז ממש חבל. למעשה זרקתם ים של אינפורמציה שאנשי הפוסט היו צריכים/רוצים ופספסתם את כל הפוטנציאל של המצלמה המעולה הזו.

בין אם צילמתם בRAW או בProRes (או DNxHD בפירמוור האחרון) ניתן לבחור במצלמה עקומת גמא בשם LogC. לא ניכנס בפוסט הזה להגדרה המדוייקת של מה זה LogC, בגדול נגיד שזו צורה של קידוד שהופכת את הקובץ לעשיר יותר לעיבוד ע"י המחשב.

המדריך הבא יעבור על השלבים של איך להוציא את המקסימום מהמצלמה שלכם (בטח של חברת השכרת הציוד אבל נגיד...) ואיך לנצל את האינפורמציה הזו בשלבי הפוסט.

הרוב מתחיל ונגמר בכלי שחברת Arri נתנה למשתמשים שלה. חברת RED למשל לא נותנת כזה כלי, מה שהופך את העבודה אם המצלמה הזו לתהליך של ניסוי וטעייה או לחלופין, למי שלא בא להסתבך, לוויתור על הקידוד הלוגריתמי היעיל.

הכלי נקרא Arri LUT Generator (על מה זה LUT ניתן לקרוא בפוסט הזה).

הכלי היעיל הזה מאפשר כמה פונקציות:

• ייצור LUT לשימוש בסט: אם נעשה שימוש במוניטור מכוייל בסט, ניתן לדמות עליו איך ייראו החומרים בחדר העריכה (או בבית או בקולנוע) כבר בסט הצילומים. LUT זה נועד כדי לעזור לכוון תאורה והגדרות שונות במצלמה כמו צמצם, עדשה, פילטרים ועוד.
• ייצור LUT לדייליז: דייליז, בין השאר, הוא שם לתהליך של המרת חומרים מצולמים לצורך עבודה במערכת עריכה. בעזרת שימוש ב LUT, ניתן להמיר את צבעוניות חומרי הגלם (בעזרת כלי נוסף) כך שיראו "נכון" כבר בשלב עריכת ה Off Line.
• ייצור LUT לשלב הפוסט פרודקשן: עבודה על חומרים לוגריתמים בשלב תיקוני הצבע מתעלה בהרבה על עבודה בחומרים במרחב גמא של וידאו.
• ייצור LUT קריאייטיבי: ניתן בעזרת הכלי ליצור טיוטה או מניפולציית צבע ראשונית שאותה ניתן להעביר למערכות פוסט שונות להמשך עבודה.

עכשיו נעבור שלב שלב בחלונות הכלי כדי ללמוד על מה כל חלק אחראי.

• חלון ה Camera Source. בחלון זה מכניסים את ההגדרות שהשתמשנו במצלמה. סוג המצלמה, גרסאת קושחה (Firmware), עקומת הגמא וטווח הצבעים. אידיאלית, ההגדרות יהיו כמו בחלון למעלה.
• החלון השני Conversion Parameter: פה נבחר לאיזה פלטת צבעים אנחנו רוצים להמיר את החומרים. אם החומרים הולכים לטלוויזיה, נבחר REC709 בתפריט Color space.
• בחלון הבא נגדיר את עקומת הגמא. אנחנו רוצים אותה בוידאו. יש יתרונות לעבודה ב Linear, אבל עבודה זו דורשת ניהול צבע מורכב יותר והיא בעיקר יעילה בסביבת אפקטים. בשביל תיקוני צבע לטלוויזיה נשמור את הגמא בטווח וידאו.
• בחלון האחרון נבחר את המערכת אליה אנחנו רוצים לייצא את הLUT. מגוון המערכות כולל מערכות תיקוני צבע ייעודיות כמו Scratch, Lustre, Baselight ו DaVinci. יש אפשרות לייצא LUT גם למערכת After Effects הפופולרית במחוזותינו.

הסברים כלליים אלו נועדו כדי לתת כלים לשליטה בפלטת הצבעים ובקידוד הגמא של מצלמת אלקסה. בגלל ריבוי תהליכי העבודה ותוכנות העריכה, האפקטים ותיקוני הצבעים השונות, אני לא אכנס להגדרות פרטניות לכל תוכנה.

בקרוב אכתוב פוסט על עבודה עם חומרי מצלמה לוגריתמים בתוכנת אפטר אפקטס. עד אז אני ממליץ לחפש בגוגל כל הגדרה שאתם לא מכירים ולצלול לתוך ים המידע שתמצאו. לחילופין תמשיכו לעקוב אחרי הבלוג הזה  ולפוסטים שמתפרסמים בו על הליכי עבודה וכלים מתקדמים בפוסט פרודקשן.

פינאל קאט מההיבט הפיתוחי

Final Cut Pro X from a Developer Perspective

האנשים מ-Digital Rebellion חופרים בגרסא שמדוברת של פיינל קאט ומוצאים דברים מעניינים.

• יש סימנים לפייטון ואפל סקריפט בגרסא החדשה. אחת שפץ תכנות פתוחה ומוכרת והשניה שפת סקריפטינג מוכרת. זה אומר שפיינל קאט יכולה (תיאורטית בינתיים) לקבל התממשקות מבחוץ, ובפקודות מוכרות וסטנדרטיות. זה פותח דלת לכלים מצד שלישי, אוטומציות וכו'. זה סימן מעולה!

• יש סימנים לייבוא XML של פיינל קאט 7 ובנפרד ייבוא של פיינל X. הגיוני שיצטרכו 2 מתודות יבוא שונות בגלל השוני במבנים של שתי הגרסאות. אבל זה גם אומר שמישהו, אולי אפילו אפל, יכתבו כלי המרה בין שני הXML ואולי בעתיד יהיה אפשר לפתוח פרוייקטים בין שני התוכנות.

• פיינל החדש משתמש במנוע הרינדור של Motion החדש. זה טוב כי פלאגינים יהיו תואמים לגמרי.

• קובץ הפרוייקט של פיינל החדש הוא בפורמט SQLite. זה פורמט שיש לו סטנדרט ותיעוד (לא סגור כמו פורמט הפרוייקט בגרסא הקודמת). זה אומר שתוכנות או כלים מצד שלישי יוכלו (אולי, בעתיד) להתערב בקבצי הפרוייקט ולשנות אותם. זה דבר מעולה. זה אומר להחליף Low-res ב High-res, לשנות מסלולים של חומרי גלם, לדחוף ולחלץ מטה דאטא לטובת אוטומציות ועוד מטעמים.

אז אולי בכל זאת יצא משהו מהתוכנה הזאת. אולי כל המשמיצים יוכלו את הכובע אחרי הכל. השאלה אם זה לא יהיה מאוחר מדי כשאנשים פונים לפרמייר ואביד בעקבות האכזבה של הגרסה הראשונית הזו.

נחכה ונראה.

Color Space for Dummies

חלק שמעו את המושג הזה, לחלק אין מושג על מה מדובר.

אז מה זה Color Space?

בקצרה: RGB, XYZ, sRGB, REC709, CMYK כל אלו ועוד הם קולור ספייס.
מי שעבר עם RED, Alexa או פילם מכיר גם LOG ו LIN. אלו לא בדיוק קולור ספייס, אלו שמות כללים יותר הקשורים לקולור ספייס אבל בעיקר לתפיסה או ראיית צבע בצורות שונות.

קשה להסביר מה כל אלו בלי להכנס לגראפים, פארבולות, נוסחאות מתמטיות, דיאגרמות, תאוריות באופטיקה וצבע, פיזיקה, ושאר ממבו ג'אמבו מדעי, שגם אני ממש לא מתיימר להבין את כולן. אבל אני יכול לתת הסבר מתומצת איך קולור ספייס רלוונטי לסביבת הפוסט לוידאו ובעיקר לפילם.

קבצי וידאו, תוכנות וציוד מקצועי בסביבת פוסט (ולא רק) משתמשים בהגדרות צבע מכל מני סיבות.

מסכי מחשב עובדים ב"פלטות צבעים" שמתבססות על וריאנטים של RGB. מכשירי וידאו כגון מוניטורים וVTR משתמשים בפלטות צבעים אחרות (‘Y Cb Cr’, ‘Y Pb Pr’). תפקידו של כרטיס הוידאו (Black Magic, AJA, Matrox וכו') הוא להמיר בין שתי פלטות הצבעים, הקולור ספייסים האלו. (ההסבר לא מדוייק מדעית, הוא רק להמחשה).

קולור ספייס הוא בעצם תיאור של פלטת הצבעים, המנעד (טווח דינאמי) והגאמא שהיא מכילה בתוכה. הוא עוזר להגדיר את חישוב כמות הקרומה (צבעים) והלומה (בהירות?) של קבצים, תוכנות ומכשירים (VTR, מצלמות, מקרנים, כרטיסי וידאו, מוניטורים, אמצעי כיול, סורקים) בסביבת וידאו מקצועית.

חשוב לדעת, ובעזרת הידע לשמור על פלטות הצבעים האלו בכדי לשמור על אמיתות הצבע בתהליכי הפוסט השונים. יש שיטות שונות להמרה מקולור ספייס אחד לאחר. בפוסטים הבאים אני יעבור על מושגים כמו LUT, Mesh ומטריצות.

*מהנסיון שלי בסביבת טלוויזיה, בישראל, לאף אחד לא אכפת מאמיתות הצבע, וחבל. גם בסביבת הקולנוע, רוב ההפקות נותנות לגרמנים/הונגרים/אנגלים לדאוג לזה. במקרים רבים נעשות טעויות כבר בתחילת הדרך והמוצר הסופי נראה פחות טוב. חבל.

תודה לך אפל

http://www.biscardicreative.com/blog/2011/06/thank-you-apple/

 וולטר ביסקארדי לא ציני הפעם. זו לא תגובה סרקאסטית על ההחלטה של אפל לשכתב את פיינל קאט מחדש ולכוון אותה ל"אמהות כדורגל". הוא מדבר על 11 השנים שקדמו לגרסא הזו. 11 שנים שבהן הוא והסטודיו שלו התפרנסו מלערוך וידאו על פיינל קאט בגרסאותיו הקודמות.

הכותרת של הפוסט היא הוכרת תודה לאפל. בגוף של הפוסט הוא דווקא מודה לעשרות או מאות חברות אחרות, שבעזרתן פיינל קאט נהיה מוצר עריכה מקצועי ושתרומתן לשוק הפוסט חשוב באותה מידה, אם לא יותר מזה של אפל.

ציטוט מהפוסט שלו:

Final Cut Pro single handedly did more to influence the development and price of software and hardware for the non linear video editing industry than any single product ever did or probably ever will. Without Final Cut Pro we don’t see the proliferation of AJA, BMD, Matrox, Drobo, Small Tree, Dulce, G-RAID, Red Giant, Magic Bullet, Davinci Resolve, Flanders Scientific, Telestream, and BorisFX and many many more.

ובעברית, הוא מודה לחברות כרטיסי הוידאו, הרשתות, האחסון, ההמרות, האפקטים, המוניטורים, תיקוני הצעים ועוד על זה שהמשיכו איפה שאפל הפסיקו, ואפשרו לתת פתרון מקיף לשוק העריכה המקצועית.

הוא צודק מהבחינה הזו.
לפני פיינל קאט היה אביד, ואביד כמו אביד לא משאירה הרבה אופציות למשתמש, לטוב ולרע.

אפל, כמו RED והDSLR השונות, אילצו את חברות הפיתוח וגם אותנו משתמשי הקצה ללמוד איך לעבוד.

כשהתחילו לעבוד עם RED, אנחנו אנשי הפוסט היינו צריכים ללמוד מה זה קולור ספייס, איך מנטרים צבע בצורה נכונה, REC709, LOG, LIN, היינו צריכים ללמוד שיטות המרה יעילות ולתעד אותן, לשפר אותן ולהתעדכן כל פעם שיצא קולור סיינס אחר. שלא לדבר על גיבוי, ניהול דאטא וארכיון... כשבאו הDSLR, כבר היינו יותר מוכנים, ועדיין היינו צריכים ללמוד כמה טריקים חדשים. ובעיקר למדנו ללמוד. לחפור בפורומים, לקרוא בלוגים, לעשות טסטים מבוקרים ומתועדים. זה העלה את הרמה בכל מובן של המקצוע.

אפל במובן מסויים עשו את זה גם. גם פרמייר עשתה את שלה אבל אי אפשר להתעלם מהתרומה של פיינל קאט לסיפור הזה.

נחזור רגע לכותב הפוסט המקורי. בעקבות ה"שדרוג" של אפל, הוא העביר את הסטודיו שלו לפרמייר. הוא מודה לאפל על העובדה שהיום הוא לא צריך לשדרג/להחליף תשתיות רשת, כרטיסי וידאו, אחסון וכו', רק להחליף את האייקון של פיינל קאט בזה של פרמייר. אפילו את הפרוייקטים של פיינל קאט הוא יכול לפתוח בפרמייר, ולהמשיך לעבוד.

?מה זה אומר לתעשיית הפוסט SAN? NAS?

אז יש SAN ויש NAS. אבל מה זה אומר לגבי תעשיית הפוסט?

יש הרבה הסברים ברשת על מה הן תצורות האחסון/רשת האלו. חלקן ברורות יותר וחלקן פחות. בפוסט הזה אנסה להציע הסבר פשוט ככל האפשר, שמתייחס למושגים האלו מנקודת מבט של פוסט פרודקשן.

כדי להבין את ההבדל ביניהן נגדיר קודם מה מייחד כל אחת מהן.

נתחיל דווקא בהסבר על SAN, תצורת השיתוף היקרה והמורכבת יותר. אחרי שנבין מה מייחד SAN, יהיה ברור יותר מה זה NAS.

אז ככה, שרת SAN משתף בלוקים של אחסון, לא קבצים.

מה זה בלוקים של אחסון? בלוק זה דיסק, או כמה דיסקים, או חלק מכמה דיסקים שאפשר "לייצא" אותו לטובת מחשבים אחרים. המחשבים, או הקליינטים "יעגנו" את הבלוק הזה ויתיחסו אליו כדיסק רגיל (מקומי).

מסורתית, הרשת תשתמש ברכיבים אופטים, כלומר כבלים, כרטיסי רשת ונתב (סוויטש) שתומכים בפרוטוקול תקשורת מהיר, ותעזר ברכיבי תוכנה שתומכים בו.

היתרון בארכיטקטורה הזו הוא שהיא מהירה ויציבה, תודות לעובדה שהיא לא מתערבת ברבדים אפליקטיבים כגון ניהול הרשאות משתמש, אימות המידע, נעילות קבצים ועוד. 

היתרונות האלו בדרך כלל יבואו על חשבון גמישות הרשת, עלות גבוהה וצורך בניהול קפדני יותר.

NAS לעומת זאת, היא תצורה פשוטה בהרבה. היא מורכבת מדיסקים המחוברים למחשב שמשותף ברשת (נחושת) סטנדרטית. תצורת NAS מאפשרת ניהול סטנדרטי של משתמשים, קבצים והרשאות, מה שהופך אותה לגמישה בהרבה, אבל בהגדרה איטית יותר מSAN. תצורה זו לא דורשת תוכנות מיוחדות וההקמה שלה זולה ומהירה.

אז למה בפוסט צריך את שתי הארכיטקטורות?

לרוב, בבתי פוסט יש צורך בגישה מקבילית ורציפה לתיקיות ההפקה, קבצי הפרוייקטים, חומרי גלם ושאר נכסי הסטודיו. רשת NAS תספק את הצורך הזה ובנוסף תאפשר ניהול קבוצות משתמשים והרשאות, כלומר למי מותר לגשת, ולאיזו תיקייה. גם תחנות עבודה מסויימות יכולות לנצל רשת זו לאותם צרכים.

אז מי צריך SAN? בהכללה, SAN צריכות תחנות עבודה שדורשות גישה בזמן אמת לקבצים גדולים.

כשמחשב מנגן קובץ וידאו, הוא חייב לוודא שהוא יכול לספק למשתמש את הפריימים בזמן אמת. זמן אמת זה לדוגמא 25 פריימים בשנייה. בכדי לעשות זאת המחשב חייב גישה מהירה ורציפה אל הקובץ, ללא עיכובים מיותרים. בפעולות של העתקת קובץ למשל, אין את הצורך הזה. הקובץ יועתק בזמנו החופשי ואין הגדרות זמן קבועות מראש.

לכן, לרוב נמצא תצורות SAN במערכות עריכה ואפקטים, כאלו שצריכות לנגן קבצי וידאו (ואודיו) בזמן אמת.

נכון שגם בתצורות NAS אפשר לנגן וידאו, וגם מדיסקים USB וגם ממחשבוני כיס... אבל כדי להבטיח ניגון רציף של וידאו באיכות גבוהה, סטודיו צריך לגבות את עצמו באחסון מהיר, יציב ולרוב גם יקר.

בנוסף, יש מערכות עריכה, בעיקר אלו מבית אביד (מדיה קומפוזר ופרו טולז) שחייבות שהמדיה שלהן תמצא על דיסק פיזי (או כזה שיוצא להן מSAN). הסיבה שהן דורשות דיסק מסוג זה היא כדי להבטיח למשתמש עבודה בזמן אמת, עד כמה שאפשר. לחילופין בFinal Cut או בפרמייר המדיה יכולה להמצא בכל דיסק שהוא, בין אם הוא איטי או מהיר, ולכן הרבה פעמים התוכנה לא תנגן בזמן אמת (או תדרוש לרנדר את החומר, שאז למעשה היא ממירה אותו ומעתיקה אותו לדיסק מהיר יותר). לשתי הגישות יש יתרונות (גמישות) וחסרונות (איטיות וחוסר יציבות).
יש דרכים לשלב מהירות של SAN וגמישות של NAS. פתרונות אלו מורכבים להתקנה, עולים לא מעט ודורשים תמיכה מקצועית. הם בנויים של שילוב קפדני של רכיבי חומרה ותוכנה והגדרות דקדקניות ספציפיות לכל קונפיגורציה.

חשוב להבין טוב את הצרכים לפני שבוחרים מערכת אחסון. ישנם הרבה משתנים שיקבעו לבסוף מה המערכת האופטמילת לכל סוג של עבודה, איפה אפשר לחסוך ואיפה חייבים ללכת "לפי הספר".

?LUT מה זה

מה זה LUT, או look up table?

LUT זו טרנספורמציה של סביבת צבע אחת לשנייה. זו צורה יעילה לשנות צבעוניות של תמונה או וידאו ע"י שימוש מינימאלי במשאבי מחשוב. הLUT הומצאה עוד בזמן שהמחשבים היו חלשים בהרבה ממה שהם היום ואפשרה שינויי צבעים בזמן אמת, לעומת אפקטים או פילטרים שלקחו הרבה זמן להתרנדר.
מה הכוונה טרנספורמציה של צבע?

לדוגמא, כשמסתכלים על קבצים שנסרקו מפילם, הם נראים שטוחים ובעלי קונטרסט נמוך מאד - מה שנקרא אצלנו חלבי. הLUT באה כדי לדמות לנו איך הפילם יראה אחרי שהוא יודפס בחזרה על פילם שמיועד להקרנה (קונטרסטי בהרבה) או יארז בחבילה דיגיטלית (DCP) בעלת צבעוניות שונה לחלוטין.

לכל סטוק של פילם ולכל שיטת הקרנה דיגיטלית אפשר לייצר LUT המדמה אותם. כל סטודיו מייצר לעצמו LUT שמתאים לאמצעי הצפייה שלו (פלאזמה, מקרן, CRT) אחרי שהוציא מהם פרופיל צבע.

השימוש בLUT יכול להמצא בכמה שלבים. יש LUT לצפייה יש LUT לקליברציה ויש LUT להמרה.

• LUT לצפייה, כשמה היא, מיועדת לצפייה בחומרים בקולור ספייס (או גמא או צפיפות) שונה מזה של המכשיר שעליו הם נצפים.
• LUT לקליברציה משמשת כדי לדמות את הקולור ספייס של מדיום היעד (פילם, מקרן דיגיטאלי) על גבי מכשיר מכוייל בעל קולור ספייס שונה (פלזמה, CRT...).
• LUT להמרה משמשת כדי להמיר מקולור ספייס או קידוד גמא אחת לשני, באופן דומה ל LUT צפייה. הLUT נצרבת (מרונדרת) על גבי קובץ כדי להקנות לו את הצבעוניות הנכונה.

יש עוד כמה שימושים לLUT (למצלמה וLUT "קריאייטיבית"), אבל אלו פחות טכניות ויותר יצירתיות.

במקביל יש שני סוגים של LUT. יש חד מימדי (1D) ויש תלת מימדי (3D).

ההבדל ביניהן זה עניין די מורכב. LUT במימד 1 לוקחת ערך של פיקסל ומוציאה ערך אחר. LUT תלת מימדית יודעת לקבל מעבר לערכי R, G וB, גם ערכי בהירות, גוון וסטורציה. 3D LUT מדוייקת יותר מ1D LUT וצורכת יותר משאבי עיבוד. בהרבה מקרים החד מימדית מספיקה, בעיקר במקרים שאמצעי הצפייה לא מכוייל או סביבת הצפייה לא אופטימאלית.
השימוש ב LUT בדרך כלל מתלווה לטכניקות ניהול צבע אחרות ולרוב מתחבר לתעשיית הקולנוע. בשנים האחרונות, או מאז פריצתה של מצלמת RED השימוש בLUT נהיה פופולארי יותר ונכנס לאט לאט גם לתחום הטלוויזיה.

ראיון מצולם עם ג'יימס קמרון ומיכאל ביי על צילום תלת מימדי

<div style="direction:rtl;text-align:right">ראיון מצולם עם ג'יימס קמרון ומיכאל ביי על צילום תלת מימדי</div>: "

הראיון במסגרת השקת הסרט Transformers: Dark of the Moon

"