Wednesday, June 15, 2011

?מה זה אומר לתעשיית הפוסט SAN? NAS?

אז יש SAN ויש NAS. אבל מה זה אומר לגבי תעשיית הפוסט?
יש הרבה הסברים ברשת על מה הן תצורות האחסון/רשת האלו. חלקן ברורות יותר וחלקן פחות. בפוסט הזה אנסה להציע הסבר פשוט ככל האפשר, שמתייחס למושגים האלו מנקודת מבט של פוסט פרודקשן.
כדי להבין את ההבדל ביניהן נגדיר קודם מה מייחד כל אחת מהן.
נתחיל דווקא בהסבר על SAN, תצורת השיתוף היקרה והמורכבת יותר. אחרי שנבין מה מייחד SAN, יהיה ברור יותר מה זה NAS.
אז ככה, שרת SAN משתף בלוקים של אחסון, לא קבצים.
מה זה בלוקים של אחסון? בלוק זה דיסק, או כמה דיסקים, או חלק מכמה דיסקים שאפשר "לייצא" אותו לטובת מחשבים אחרים. המחשבים, או הקליינטים "יעגנו" את הבלוק הזה ויתיחסו אליו כדיסק רגיל (מקומי).
מסורתית, הרשת תשתמש ברכיבים אופטים, כלומר כבלים, כרטיסי רשת ונתב (סוויטש) שתומכים בפרוטוקול תקשורת מהיר, ותעזר ברכיבי תוכנה שתומכים בו.
היתרון בארכיטקטורה הזו הוא שהיא מהירה ויציבה, תודות לעובדה שהיא לא מתערבת ברבדים אפליקטיבים כגון ניהול הרשאות משתמש, אימות המידע, נעילות קבצים ועוד. 
היתרונות האלו בדרך כלל יבואו על חשבון גמישות הרשת, עלות גבוהה וצורך בניהול קפדני יותר.
NAS לעומת זאת, היא תצורה פשוטה בהרבה. היא מורכבת מדיסקים המחוברים למחשב שמשותף ברשת (נחושת) סטנדרטית. תצורת NAS מאפשרת ניהול סטנדרטי של משתמשים, קבצים והרשאות, מה שהופך אותה לגמישה בהרבה, אבל בהגדרה איטית יותר מSAN. תצורה זו לא דורשת תוכנות מיוחדות וההקמה שלה זולה ומהירה.

אז למה בפוסט צריך את שתי הארכיטקטורות?
לרוב, בבתי פוסט יש צורך בגישה מקבילית ורציפה לתיקיות ההפקה, קבצי הפרוייקטים, חומרי גלם ושאר נכסי הסטודיו. רשת NAS תספק את הצורך הזה ובנוסף תאפשר ניהול קבוצות משתמשים והרשאות, כלומר למי מותר לגשת, ולאיזו תיקייה. גם תחנות עבודה מסויימות יכולות לנצל רשת זו לאותם צרכים.
אז מי צריך SAN? בהכללה, SAN צריכות תחנות עבודה שדורשות גישה בזמן אמת לקבצים גדולים.
כשמחשב מנגן קובץ וידאו, הוא חייב לוודא שהוא יכול לספק למשתמש את הפריימים בזמן אמת. זמן אמת זה לדוגמא 25 פריימים בשנייה. בכדי לעשות זאת המחשב חייב גישה מהירה ורציפה אל הקובץ, ללא עיכובים מיותרים. בפעולות של העתקת קובץ למשל, אין את הצורך הזה. הקובץ יועתק בזמנו החופשי ואין הגדרות זמן קבועות מראש.
לכן, לרוב נמצא תצורות SAN במערכות עריכה ואפקטים, כאלו שצריכות לנגן קבצי וידאו (ואודיו) בזמן אמת.
נכון שגם בתצורות NAS אפשר לנגן וידאו, וגם מדיסקים USB וגם ממחשבוני כיס... אבל כדי להבטיח ניגון רציף של וידאו באיכות גבוהה, סטודיו צריך לגבות את עצמו באחסון מהיר, יציב ולרוב גם יקר.
בנוסף, יש מערכות עריכה, בעיקר אלו מבית אביד (מדיה קומפוזר ופרו טולז) שחייבות שהמדיה שלהן תמצא על דיסק פיזי (או כזה שיוצא להן מSAN). הסיבה שהן דורשות דיסק מסוג זה היא כדי להבטיח למשתמש עבודה בזמן אמת, עד כמה שאפשר. לחילופין בFinal Cut או בפרמייר המדיה יכולה להמצא בכל דיסק שהוא, בין אם הוא איטי או מהיר, ולכן הרבה פעמים התוכנה לא תנגן בזמן אמת (או תדרוש לרנדר את החומר, שאז למעשה היא ממירה אותו ומעתיקה אותו לדיסק מהיר יותר). לשתי הגישות יש יתרונות (גמישות) וחסרונות (איטיות וחוסר יציבות).
יש דרכים לשלב מהירות של SAN וגמישות של NAS. פתרונות אלו מורכבים להתקנה, עולים לא מעט ודורשים תמיכה מקצועית. הם בנויים של שילוב קפדני של רכיבי חומרה ותוכנה והגדרות דקדקניות ספציפיות לכל קונפיגורציה.

חשוב להבין טוב את הצרכים לפני שבוחרים מערכת אחסון. ישנם הרבה משתנים שיקבעו לבסוף מה המערכת האופטמילת לכל סוג של עבודה, איפה אפשר לחסוך ואיפה חייבים ללכת "לפי הספר".
Post a Comment